שאלות נפוצות


  • מהו תקנון הבית המשותף?

    תקנון הבית המשותף הוא מסמך מחייב המסדיר את יחסי השכנות בבניין בין בעלי הדירות. התקנון עוסק בזכויות וחובות הדיירים במסגרת השימוש שלהם ברכוש המשותף, והשתתפות בהוצאות אחזקת הבית וניהולו. תקנון הבית המשותף כולל הוראות לגבי מינוי הוועד, ניהול אסיפות דיירים, אחזקת הרכוש המשותף וביצוע תיקונים, ניהול חשבון הבנק ונושאים נוספים.

    תקנון הבית המשותף מנוסח במקביל לרישום הבית בטאבו, במידת הצורך ניתן לשנות את תקנון הבית המשותף ולשם כך נדרש רוב של שני שלישים (2/3) מבעלי הדירות ובנוסף לזאת שינוי בתקנון תקף בתנאים הבאים:

    • השינוי אינו פוגע בזכויותיהם של בעלי הדירות.
    • השינוי אינו גורם להטלת תשלומים על בעלי הדירות שלא בהסכמתם.
    • השינוי אינו גורם להצמדה של חלק מהרכוש המשותף לדירה מסוימת אלא אם כן כל בעלי הדירות הסכימו לכך. לדוגמה: דייר לא יוכל לבנות על גג, אלא אם כן קיבל את הסכמתם של כל בעלי הדירות בבניין.

    מידע נוסף אודות אחזקת בתים

  • לאיזה גוף/רשות עליי לפנות בגין סכסוך בין שכנים ככלל ובעניין זכויות בבית המשותף בפרט?

    ככלל הסמכות ליישוב סכסוכים בין שכנים בבית המשותף וכן סוגיות הנוגעות לבית המשותף הינן בסמכותו של המפקח על רישום המקרקעין.
    פעילות לשכות המפקחים מתנהלת בתשע לשכות רישום – ירושלים, תל-אביב, חיפה, פתח-תקוה, נצרת, נתניה, באר-שבע, חולון ורחובות (שלוש שלוחות: עכו, חדרה ואילת)
     
    חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 מקנה למפקחים על רישום מקרקעין סמכויות שיפוטיות ומינהליות גם יחד.
      
    בסמכותם השיפוטית של המפקחים על רישום המקרקעין לדון ולפסוק בסכסוכים בין בעלי דירות בבתים משותפים ובדונם בסכסוך, מוקנות להם עפ"י החוק, כל הסמכויות שיש לשופט בית משפט שלום הדן בתביעה אזרחית.
     
    סמכויות נוספות של המפקח על רישום מקרקעין שניתן לכנותן מעין שיפוטיות, הן להורות על רישום ראשון, תיקון רישום שטח וחידוש רישום מקרקעין שרישומם הושמד או טושטש.

  • הנני גרה בבנין משותף, לאחרונה נכנסו דיירים חדשים לבניין ולקומה בה אני גרה, השכנים החדשים מקימים רעש קיצוני באופן שיטתי הן בביתם והן באזור חדר המדרגות, כתוצאה מכך מופרעת מנוחתי וכל בקשותיי החוזרות ונשנות לא עזרו להפסקת הרעש כאמור. כיצד ניתן לפעול?

    ככלל חילוקי דיעות בין שכנים מומלץ וצוי לסיימם בדרכים נעימות תוך הידברות, מאחר וציינת כי כל בקשותייך להפסקת הרעש חזרו ריקם, ניתן לנסות לפנות לשכנים באמצעות ועד הבית או לחילופין להעלות הבעיה באסיפת הדיירים ע"מ למצוא פיתרון משותף.

    דבר אחר, בהנחה ומדובר ברעש בין השעות 14:00 ל-16:00 ולאחר 23:00 בלילה, ניתן לפנות למוקד/פיקוח עירוני ע"מ שזה ייפנה לשכנים המרעישים.
    בנוסף לזאת, מצ"ב מספר חוקים ותקנות המהווים חוקים מרכזיים בנושא השמירה על איכות הסביבה ובכללם הקמת רעש.
     
    פקודת החוק הפלילי (1936) - מפגע לרבים: 
    "על-פי פקודה זו, אדם הגורם נזק, סכנה או טירדה לרבים, או אי-נוחות לציבור יואשם בעוון. עוון זה יכונה "מפגע לרבים".

    כל המקים רעש גדול או מעורר ריחות רעים או מזיקים, צפוי להיענש כשם שנענשים על מפגע לרבים. "

    תקנות למניעת מפגעים (התשכ"ו- 1966) - מניעת רעש. על-פי תקנות אלה :

    "לא יפעיל אדם, בדרך עירונית, צופר או אמצעי אזהרה כיוצא בזה מרכב, אלא אם הדבר היה דרוש לשם אזהרה למניעת סכנה.

    לא ישיר אדם, לא יצעק ולא יפעיל כלי נגינה, מקלט רדיו או טלוויזיה, רשם-קול, רם-קול וכו' בין השעות 14:30 לבין 16:00 ובין השעות 23:00 לבין 6:00  באיזור מגורים.

    לא יבצע אדם עבודות תיקונים או שיפוץ בין השעות 22:00 לבין 6:00 בבניין המשמש למגורים.

    לא יפעיל אדם מכונות המונעות בכוח מיכני לצורך חפירה, בנייה וכד' בין השעות 19:00 לבין 6:00 באיזור מגורים.

    לא יטלטל אדם פחי אשפה, מיכלים, חביות וכו' בין השעות 22:00 לבין 6:00 באיזור מגורים.

    לא ינהג אדם ברכב מנועי או בסירת מנוע זולת אם הותקן במפלט של הרכב או של הסירה משתיק-קול המונע רעש נפץ הבוקע מתוכו."

  • אני דייר בשכירות בבית משותף, כאשר חלק מדמי וועד הבית הינו עבור קופה קטנה מין חיסכון להוצאות עתידיות שאינן צפויות. האם בשל כך שאני דייר בשכירות איני חב בחלק היחסי של דמי הועד שאינו עבור אחזקת בית שוטפת של הבנין המשותף?

    ככלל החובה בתשלום דמי ועד הבית חלה על בעלי הדירות בבית המשותף (הדגשה על בעלי הדירות), כאשר הנכס מושכר לרוב השוכר נכנס לנעליו של הבעלים. 
    אולם, יש חשיבות לנוסח הסכם השכירות שנערך בין הבעלים לשוכר, כאשר יש לבדוק שם מהן חובותיך כשוכר כלפי הבעלים ו/או לבית המשותף. ככלל במידה ולא מוטלת עליך חובה שכזו בהסכם, הוצאות שאינן מיועדות לאחזקת הבית השוטפת של הבנין המשותף חלות על הבעלים ולא על דייר זמני.

  • למה כדאי לבחור ב"לשם אחזקות" לבית המשותף שלי?

    צוותים מקצועיים ושירות ממוקד - לשם אחזקות מפעילה צוותי מקצוע וניהול בעלי התמחויות שונות לתיחזוק הבית המשותף כגון חשמלאות, אינסטלצייה, שיפוצים, ליווי משפטי ושירותי ניקיון וניהול משק בית. הצוותים הינן צעירים ובעל אמביציה, חדשנות ויעילות. כמו כן מונה הצוות הניהולי אקדמאים ושכירים בעלי הכשרה מקצועית וידע של שנות עבודה רבות.

    שקיפות ניהולית - מדי רבעון מקבל נציג ועד הבית דוח המסכם את הפעילות במבנה כגון, ביצוע תיקונים, עבודה שוטפת ועוד. בנוסף, נציג הבניין יכול בכל רגע נתון לקבל את כל המידע באופן ממוחשב אודות הפעילות השוטפת של הבניין במייל או בפקס מאובטח.

    מוקד קריאות וזמינות 24/7 מסביב לשעון - צוותי האחזקה והניהול זמינים במהלך כל שעות היממה שבעה ימים בשבוע, על פי קריאה או במקרי חירום.

    ידע וניסיון במערכות ובמשאבים - לשם אחזקות מחזיקה בעובדים המקצועיים הטובים ביותר, בעלי ניסיון רב בטיפול במערכות אחזקתיות שונות כגון כיבוי אש ועשן, גנרטורים, שערים חשמליים, משאבות ומערכות סולריות. הצוותים נותנים שירות ממוקד ויעיל בכל קריאה, במהירות האפשרית.

    שירות אישי בקבלת הבית המשותף - חברת לשם אחזקות תציב ללקוחיתיה נציג מטעמה לליווי וטיפול אישי מטעם מנכ"ל וסמנכ"ל החברה, מרגע קבלת הפרוייקט, תוך כדי הטיפולים השונים ובטיפול שוטף וצמוד לאב הבית ודיירים אחראיים,  תוך היכרות מקצועית ועבודה מול גורמים חציוניים או מטעם אב הבית והנציג.

    לקיחת אחריות - חברת לשם אחזקות מעסיקה רק אנשי מקצוע אמינים, ממוקדי שירות ומקצועיים, המחויבים לאמנת השירות של החברה ולוקחים אחריות על התיקונים בנכס וניהולו.

    שירות דינמי - חברת לשם אחזקות, מתאימה את עצמה לצרכים המשתנים בתחום תחזוקת המבנים, מתמחה ומתמקצעת בתחומים הנדרשים בזמינות, בטיפול ממוקד וביעילות. לשם אחזקות ישמח לענות לכל קריאה במהירות הבזק.